ההזרמות הגדולות: חלק א- הבנקים המרכזיים- 19.04.18

שלום לכל תלמידי תבונה פיננסית – ביה”ס ללימודי שוק ההון.
כידוע לכם הבנקים המרכזיים בעולם ממשיכים להדפיס כספים ולרכוש בכסף זה נכסים פיננסיים.
הבנק היחידי שהפסיק פעילות זו הוא הפדרל ריזרב אשר החל להעלות ריביות ולהקטין את המאזן שלו. למרות זאת, עקב המשך הזרמות הכספים המאסיביות ע”י הבנקים :האירופאי, היפני והסיני אנו עדיין נמצאים במצב של הזרמה חיובית נטו.

להלן גרפים המתארים את התנפחות המאזן של שלוש הבנקים הגדולים: סין, יפן וארה”ב מאז משבר 2008 ועד סוף 2017.

ניתן לראות ששווי הנכסים הפיננסיים ( בעיקר אג”ח , אך גם מניות) המוחזקים ע:י הבנקים המרכזיים נושק ל-20 טריליון דולר. שווי זה שילש עצמו ב-10 השנים האחרונות- מאז משבר 2008.

בעוד בתוכנית ההרחבה של הפד נקנו אך ורק אג”ח ממשלתיות ואג”ח מגובות משכנתאות , הבנקים האחרים רוכשים גם אג”ח קונצרני למכביר ואף מניות. רכישות אלה מתגברות בעת משבר.
לדוגמה, הבנק המרכזי היפני רוכש מניות , בעיקר דרך רכישת תעודות סל על מדד הניקיי החל מ-2010. בעקבות המשבר האחרון אך ורק בחודש מרץ רכש הבנק היפני מניות בסכום כולל של 7.8 מיליארד דולר.
הבנק המרכזי היפני מחזיק במעל 75% משוק תעודות הסל ביפן. זאת כמובן בתוספת רכישותיו המאסיביות בשוק האג”ח, שם רכש הבנק המרכזי בשנת 2017 75% מהאג”ח שהונפקו ע”י הממשלה. אכן, שוק משוכלל.

הגדיל לעשות הבנק המרכזי האירופאי שרכש במהלך מרץ אג”ח קונצרניות בסכום בלתי נתפס של כמעט 2 מיליארד יורו בכדי לתמוך במחירן. זאת. כמובן בהמשך לרכישות המאסיביות החודשיות שהוא ממשיך לבצע באופן שוטף. בהיקף של 30 מיליארד יורו בחודש, וזאת לאחר תקופה ארוכה בה הרכישות היו בהיקף של 60 מיליארד יורו בחודש ( במהלך 2016 היו רכישות גם בסכום של 80 מיליארד יורו בחודש). מאזן הבנק המרכזי האירופאי מהווה מעל 40% מהתוצר של מדינות היורו.

בנוסף, אזכיר שוב את הריבית האפסית על היורו וריבית שלילית של 0.4%- על פיקדונות.
בעיקרון על הבנק המרכזי האירופאי לרכוש אג”ח מדינות אירופה לפי החלק היחסי של גודל הכלכלה.
האבסורד הוא שכלכלת גרמניה היא הגדולה ביותר אך בעלת יחס חוב לתוצר הנמוך באירופה ולאחריה צרפת. לכן, הנפקות אג”ח במדינות אלה נמוכות ביחס לגודלן, כך שהמכסה של רכישת האג”ח שלהן כמעט מלאה . לכן הבנק המרכזי “נאלץ” לרכוש כמות הולכת וגדלה של חוב של מדינות בעייתיות כגון ספרד, איטליה ויוון. כל זאת ב”כל מחיר” מה שגורם למחירי האג”ח לעלות ולתשואתן לרדת לרמות נמוכות מהותית מסיכון מדינות אלה.
כך למשל, הקונה היחידי של אג”ח של ממשלת איטליה, לה חובות מצטברים שעברו מזמן את 2 טריליון יורו הוא הבנק המרכזי.
ניתן לראות את העיוות הגדול בירידת התשואות הדרמטית באג”ח של ממשלת יוון ובמקביל עליית התשואות באג”ח של ממשלת ארה”ב עקב עליית הריבית שם.
להזכירכם, ממשלת יוון נזקקה לשלושה הסדרי חוב רק בעשור האחרון והנה תשואות האג”ח שלה נמוכות מאלה של ארה”ב (בהתעלם ממפרשי שער).
כבר הזכרנו בעבר את התשואות השליליות על אג”ח של ממשלות גרמניה, יפן ובוודאי שוויץ.
כ”כ עקב רכישת אג”ח קונצרני ע”י הבנק המרכזי, ישנן חברות רבות באירופה שתשואת אג”ח שלהן נמוכה משל ממשלת ארה”ב.

כל זאת, בלי להזכיר בינתיים את רכישת המניות המאסיבית המתבצעת ע”י קרנות השקעה שונות או ביתרות של בנקים מרכזיים כגון הקרן של נורבגיה, והבנק המרכזי של שוויץ. על כך- במאמר הבא.

תזכורת- השקעות בשוק ההון- מסלול מורחב, שעור ראשון מלא חופשי יתקיים ביום שלישי הבא, 24.04.18, שעה 18:00.
לפרטים והצטרפות- 050-8227757.

סוף שבוע טוב,
חיים שיבי

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא, וכן אין לראות בו כהמלצה לקנות ו/או למכור את ני”ע המוזכרים בו ו/או ני”ע אחרים. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ”ל שימוש כלשהו – עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכותב עשוי לקנות, למכור, לייעץ או להחזיק, עבורו או עבור אחרים בניירות הערך המוזכרים בכתבה.

null

תגובה אחת