הליקופטר בן ממשיך להדפיס ואצלנו הריבית יורדת ל-1%. 23.09.13
למרות הציפיות שיצר בן ברננקי (יו"ר הפדרל ריזרב) עצמו לגבי צמצום ההקלה הכמותית, הפתיע את השווקים והחליט לא להפחות את קצב הרכישות.
להזכירכם, בתוכנית ההקלה הכמותית השלישית QE3,רוכש הבנק המרכזי בכל חודש סכום של 45 מיליארד דולר באג"ח של ממשלת ארה"ב ועוד 40 מיליארד דולר באג"ח מגובות משכנתאות, סה"כ רכישות של 85 מיליארד דולר בחודש או מעל טריליון דולר בשנה! ( או 2.8 מיליארד דולר ליום, כולל שבתות וחגים,אם תרצו).
המטרה היא לצמצם את האבטלה ולהגביר את הצמיחה.
אך כסף זה אינו מופנה למקום הנכון, מכיוון ש- 85 מיליארד דולר רוכשים כל חודש איגרות חוב ממשקיעים שמפנים כסף זה בעיקר לאפיקים פיננסיים אחרים כגון מניות ואג"ח מסוכנים יותר- שהרי, אין טעם למכור אג"ח אוצר ולרכוש שוב אג"ח ממשלתי בריבית אפסית. לכן, כסף זה מנפח את השווקים ומביא אותם לשיאים חדשים.
נוצר מצב אבסורדי שחדשות רעות לכלכלה הן חדשות טובות לבורסה שכן אז לא תצומצם תוכנית ההרחבה (או תצומצם פחות). כמובן שזהו אינו מצב בריא שהמשקיעים דווקא חוששים מחדשות טובות לכלכלה וכך נוצר נתק בין הכלכלה הריאלית לזו הפיננסית.
לא מכבר החל ברננקי להכין את השווקים לקראת צמצום ההרחבה המוניטארית, מה שגרר מימושים בשווקים וירידות חדות במחירי אג"ח של ממשלת ארה"ב כשהתשואה באג"ח לעשר שנים כבר נושקת ל-3%.
השווקים ציפו לצמצום של לפחות עשרה מיליארד דולר בהרחבה המוניטארית לכ-75 מיליארד דולר בחודש.
כזכור לכם, ברננקי אמור לפנות את מקומו בסוף ינואר 2014 והמחליף המיועד סאמרס, הודיע על הסרת מועמדותו לתפקיד. השווקים הריעו לכך מכיוון שסאמרס הביע ספקות לגבי היעילות של תוכנית ההרחבה הכמותית ואילו ג'נט ילין, סגנית הפד, המיועדת עתה להחליף את ברננקי מצטיירת כתומכת נלהבת של תוכנית ההרחבה.
ב- 18.09 הפתיע ברננקי והכריז על המשך ההרחבה המוניטארית במתכונתה הנוכחית מכיוון שהתאוששות כלכלת ארה"ב אינה מספיקה. צמיחת הכלכלה השנה תהיה נמוכה מכפי שציפה, שיעור האבטלה עדיין גבוה (אמנם 7.3% לעומת 8.1% עם החלת תוכנית ההרחבה אך גם עקב יציאת אנשים מכוח העבודה, שלא נספרים כמובטלים- לא נוצרים מספיק מקומות עבודה חדשים) ואילו קיצוצים בתקציב ועליית ריבית המשכנתאות (עקב עליית התשואות) מעיבים על הצמיחה הכלכלית.
ייתכן שגם ברננקי לוקח בחשבון התכנות שני משברים פיסקאליים בחודש הקרוב- אישור תקציב חדש והעלאה (שוב) של תקרת החוב של ארה"ב.
השווקים הגיבו במיידית בעליות של כאחוז במדדים העיקריים לרמות שיא חדשות , התשואות על אג"ח לעשר שנים ירדו לכיוון 2.75%, מחירי המתכות היקרות טסו והדולר צנח למול כל המטבעות האחרים.
בארץ, בתגובה, השווקים עלו והדולר קרס אל מתחת ל-3.5 שקלים.
עקב כך, למרות שקרנית פלוג עוזבת את תפקידה,למרות עליית מחירי הדיור ובניגוד לתחזיות האנליסטים הוריד בנק ישראל את הריבית במשק במפתיע ב-0.25% לרמת שפל של 1% בלבד.
כתוצאה ממהלך זה מתחזק הדולר ונכון לכתיבת שורות אלה נסחר בכ-3.53 שקלים.